מפגשים עם אנשי חינוך- התערבות תורמת בעולמו של הילד והמתבגר

הרמב"ם אמר - בשביל להגיע לשביל הזהב צריך לקפוץ קודם לקיצוניות השנייה.
גיל התבגרות הנה תקופה המלווה בסתירות מאד קיצוניות, חיצוניות – בהתנהגות, ופנימיות – בתחושות. אין כאן תהליך מדורג. הילד עוזב בבת אחת את עולם הילדות, המוכר, המוגן והבטוח, אבל גם המתסכל - אל עולם הבגרות, הלא ידוע, המאיים, המפחיד. הוא כבר לא ילד ועדיין אינו מבוגר.
יש לו את חוסר הביטחון של הילד יחד עם הרצון להוכיח את עצמו לעצמו - כבוגר.
מחנכים רבים וטובים פועלים מתוך תחושת הבטן ורגישותם ונגישותם במפגש עם המתבגר אך לעיתים למחנכים אין את הכלים והזמן בכדי ללוות, לייעץ ולתמוך במתבגרים. ברוב המקרים רמת התקשורת הבין אישית נמוכה.
קיים חשש בהצבת גבולות והגדרת סמכויות. לכן אין בכך ספק שיש לחזק את אחריותם החינוכית ונתינת כלים ומיומנויות למידה והתמודדות עם מצבים מעין אלה.

תכנים כללים של המפגשים:

  • שילוב הורים כשותפים במסגרות
    החינוכיות
  • דימוי עצמי של ילד
  • יצירת גבולות עבור מתבגר ושיקום
    הסמכות החינוכית
  • הילד כראי לעיצוב המשפחתי
  • מאפיינים, צרכים וסוגיות מרכזיות
    בחיי המתבגר
  • שבע מיומנויות למנהיגות אפקטיבית
  • העצמת המתבגר וחיזוק מקומו החברתי
  • מלך ומלכה מנהיגים ומובילים חברתית
  • התמודדות יעילה עם רגשות וזיהוי מקור
    הרגש שלי כמחנך
  • תקשורת ואוירה בין מתבגר למבוגר
    משמעותי
  • מניעה איתור וטיפול בסוגיות שונות בחיי
    המתבגרים ובהתנהגויות סיכוניות
  • טיפול בזמן משבר